מיסוי ישראלי ובינלאומי

מיסוי ישראלי ובין לאומי הם שני תחומים משלימים זה את זה, העוסקים בעיקר בנושא גביית מסים מאנשים פרטיים וחברות. מיסוי ישראלי מתייחס לחובות המס של תושבי ישראל ושל גופים ישראליים, בעוד שמיסוי בין לאומי מתייחס לחובות המס של אנשים פרטיים וחברות שהם תושבי מדינות אחרות.

יסודות המיסוי הישראלי

החוק הישראלי קובע כי כל תושב ישראל חייב במס על הכנסתו, לרבות הכנסות מעבודה, הכנסות מעסקים, הכנסות מנכסים והכנסות אחרות. גופים ישראליים, כגון חברות, עמותות ותאגידים, גם הם חייבים במס על הכנסתם.

יסודות המיסוי הבין לאומי

החוק הישראלי קובע כי תושב ישראל חייב במס על כל הכנסתו, לרבות הכנסות מחוץ לישראל. עם זאת, ישנם מספר הסכמים בין ישראל למדינות אחרות, המכונים "הסכמי מס", המאפשרים להפחית או להימנע ממס כפול על הכנסות של אנשים פרטיים וחברות.

נושאים מרכזיים במיסוי ישראלי ובין לאומי

להלן מספר נושאים מרכזיים במיסוי ישראלי ובין לאומי:

  • הגדרת תושב ישראל
  • הגדרת הכנסה
  • הפחתות והפטורים ממס
  • הסכמי מס
  • העלמות מס

חשיבות המיסוי הישראלי ובין לאומי

מיסוי הוא מקור הכנסה חשוב עבור המדינה. כספי המס משמשים למימון שירותים ציבוריים חיוניים, כגון חינוך, בריאות, רווחה וביטחון.

מיסוי בין לאומי חשוב גם כדי למנוע התחמקות ממס. הסכמי המס בין ישראל למדינות אחרות מסייעים להבטיח כי אנשים פרטיים וחברות ישלמו מס על כל הכנסתם, ללא קשר למקום בו היא נוצרת.

מקורות מידע על מיסוי ישראלי ובין לאומי

הממשלה הישראלית מספקת מידע רב על מיסוי ישראלי ובין לאומי באתר האינטרנט שלה. מידע נוסף ניתן למצוא באתרי אינטרנט של משרדים ומוסדות העוסקים במיסוי, כגון רשות המיסים, משרד המשפטים והבורסה לניירות ערך.

סיוע מקצועי במיסוי

אנשים פרטיים וחברות המעוניינים לקבל ייעוץ מקצועי בנושא מיסוי יכולים להיעזר ברואה חשבון או בעורך דין.

הגדרת תושב ישראל

הגדרת תושב ישראל לצורכי מס נקבעת בפקודת מס הכנסה, סעיף 1. על פי סעיף זה, תושב ישראל הוא אדם:

  • שמקום מגוריו הקבוע בישראל, כאשר מקום המגורים הקבוע הוא המקום בו אדם מתגורר לתקופה ארוכה, ללא כוונה לצאת ממנו.
  • ששהה בישראל בשנת מס מסוימת 100 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 450 ימים או יותר. חזקה זו לא תתקיים, ככל שהיחיד שהה בכל אותן שנות מס 183 ימים או יותר במדינה מסוימת החתומה עם ישראל על הסכם בין לאומי.
  • שמקום מושבו העסקי העיקרי בישראל, כאשר מקום מושבו העסקי העיקרי הוא המקום בו אדם מנהל את עסקיו באופן שוטף.
  • שמקום הניהול והשליטה של עסקו בישראל.

אדם שיצא מישראל לתקופה ממושכת, אך שומר על קשר הדוק עם ישראל, כגון חזרה לישראל לעתים קרובות, שמירה על נכסים בישראל וקשר חברתי ותרבותי עם ישראל, עשוי להיחשב עדיין כתושב ישראל לצורכי מס.

הגדרת תושב ישראל לצורכי מס היא חשובה מכיוון שהיא קובעת מי חייב במס על הכנסתו בישראל. תושב ישראל חייב במס על כל הכנסתו, לרבות הכנסות מעבודה, הכנסות מעסקים, הכנסות מנכסים והכנסות אחרות. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסותיו שהופקו או נצמחו בישראל.

קיימת חשיבות רבה להגדרת תושב ישראל לצורכי מס, מכיוון שהיא יכולה להשפיע על גובה המס שאדם משלם. תושב ישראל עשוי להיות חייב במס על הכנסותיו הגבוהות יותר מאשר תושב חוץ.

למידע מקצועי נוסף ניתן לבקר באתר של עורך דין שרמן מומחה מוביל למיסוי ישראלי ובינלאומי.