עורך דין ביטול עיקולים – האסטרטגיה הפיננסית – משפטית להפחתת ריביות וביטול עיקולים בהוצאה לפועל
מאת: עו"ד ערן לוי אגמי
תיק הוצאה לפועל הוא הרבה יותר מסתם הליך גבייה; זהו אירוע פיננסי מתגלגל, בעל דינמיקה משלו, שבו הזמן הוא האויב הגדול ביותר של החייב. הציבור הרחב נוטה לחשוב שחוב הוא מספר סטטי – סכום קבוע שנקבע ביום מתן פסק הדין. אך המציאות בהוצאה לפועל שונה לחלוטין. חובות בהוצאה לפועל הם יצורים חיים ונושמים, הצוברים נפח בקצב מסחרר בשל מנגנוני ריבית והצמדה, ולעיתים קרובות בשל ריביות פיגורים דרקוניות.
במשך למעלה מ-18 שנים, שימשתי כמנכ"ל של חברה פיננסית. ראיתי את המספרים מאחורי הקלעים, את האופן שבו ריבית דריבית יכולה למוטט עסקים ומשפחות, ואת הדרכים שבהן ניהול פיננסי נכון יכול להציל מצבים שנראים אבודים. כיום, כעורך דין המביא את הניסיון הפיננסי הזה אל אולם המשפט ולשכות ההוצאה לפועל, אני מזהה כי המפתח לסגירת תיקים אינו רק ידע משפטי יבש, אלא הבנה עמוקה של המנגנון הכלכלי המניע את החוב.
במאמר זה נצלול לעומק הסוגיות הבוערות ביותר בעולם ההוצאה לפועל: הסמכות להפחית ריביות (והיכן היא נעצרת), מחיקת דמי פיגורים, ביטול עיקולים, והדרכים להתמודד עם נושים שמשתהים בגבייה בחוסר תום לב. כל זאת, בראי הפסיקה העדכנית ביותר משנת 2024.
פרק א': "כדור השלג" של הריביות – סמכות הרשם והגבולות המשפטיים
אחת הטעויות הנפוצות ביותר של חייבים היא ההנחה שאין מה לעשות כנגד חוב שתפח. הם רואים חוב שהתחיל ב-50,000 ש"ח והפך ל-150,000 ש"ח בתוך מספר שנים, ומתייאשים. אולם, החוק מעניק לרשם ההוצאה לפועל כלים להתערב בגובה החוב, אם כי כלים אלו דורשים שימוש מדויק ומקצועי.
סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל: הכלי המרכזי
סעיף זה הוא "צינור החמצן" של החייבים. החוק קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין אם מיוזמתו ובין אם לפי בקשת החייב, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים שנצברו בתיק. הסמכות הזו אינה מוחלטת והיא כפופה לשני תנאים עיקריים:
-
טעמים מיוחדים שיירשמו: הרשם אינו יכול למחוק חובות כראות עיניו. עליו לנמק מדוע במקרה ספציפי זה ישנה הצדקה להתערבות.
-
זכות טיעון לזוכה: החוק מחייב לתת לזוכה הזדמנות להשמיע את טענותיו בטרם תבוצע הפחתה.
הגבול הדק: בין ריבית פיגורים לריבית בסיס
כאן נכנסת לתמונה המומחיות הפיננסית-משפטית. חייבים רבים, וגם לא מעט עורכי דין, מגישים בקשות גורפות למחיקת כל הריביות בתיק. זוהי טעות טקטית שמובילה לדחיית הבקשה.
בפסק דין תקדימי ועדכני של בית המשפט המחוזי (רמ"ש 79063-09-24, פלוני נ' פלוני), חודדו הגבולות בצורה ברורה. בית המשפט קבע כי רשם ההוצאה לפועל הוא גורם מבצע ולא גורם שיפוטי שעומד מעל בית המשפט שנתן את פסק הדין המקורי. המשמעות היא:
-
מה כן ניתן להפחית? את "הקנסות" שהוסיפה מערכת ההוצאה לפועל – דהיינו, ריביות הפיגורים שנצברו עקב אי-תשלום במועד.
-
מה (כמעט) לא ניתן להפחית? את הריבית הבסיסית וההצמדה שנקבעו בפסק הדין המקורי.
בית המשפט המחוזי הבהיר כי סמכותו של הרשם לפי סעיף 81א4 מוגבלת להפחתת ריבית הפיגורים בלבד. שינוי של ריבית הבסיס או הריבית הרגילה (לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה) ייעשה אך ורק במקרים חריגים ביותר וקיצוניים.
הפרספקטיבה של עו"ד ערן לוי אגמי: מניסיוני הפיננסי, ההבחנה הזו קריטית. כאשר אנו ניגשים לנהל משא ומתן או להגיש בקשה לרשם, אנו ממקדים את המאמץ ברכיב הפיגורים. רכיב זה הוא לרוב המרכיב ה"מנפח" העיקרי. כאשר מנטרלים את רכיב הפיגורים ומציגים לרשם תחשיב כלכלי המראה כיצד החוב המקורי שולם זה מכבר בערכים ריאליים, הסיכוי לקבלת ההפחתה גדל משמעותית.
פרק ב': עקרון תום הלב – מתי שיהוי של הזוכה שווה כסף לחייב?
אחת התופעות המקוממות ביותר בעולם הגבייה היא זוכים ש"יושבים על הגדר". זוכה שיש בידו פסק דין, אך בוחר לא לפעול במשך שנים, נותן לחוב לתפוח לממדים מפלצתיים בחסות ריביות ההוצאה לפועל, ורק אז "מתעורר" לגבות את הכסף.
בתי המשפט והרשמים אינם רואים זאת בעין יפה. בפסיקה (רע"צ 13541-03-15, מומחד חטאב נ' אליהו גיל), נקבע כי אי נקיטת הליכי הוצאה לפועל לאורך שנים עשויה להעיד על חוסר תום לב מצד הזוכה.
מדוע זה חשוב?
כי חוסר תום לב הוא עילה להפחתת ריביות. ההיגיון המשפטי, אותו אני מאמץ גם בראייה הכלכלית, הוא שתכלית הריבית וההצמדה היא לשמור על ערך הכסף ולפצות את הזוכה על כך שלא יכל להשתמש בו (כפי שעולה מפש"ר 67997-07-18, ישראל ברנט נ' כונס הנכסים). הריבית אינה כלי ענישה ואינה תוכנית חיסכון ספקולטיבית עבור הזוכה. כאשר זוכה משתהה במכוון, הוא למעשה משתמש במערכת ההוצאה לפועל כבתוכנית השקעה. במקרים כאלו, אנו דורשים, ולעיתים קרובות מצליחים, לבטל את הריביות שנצברו בתקופת ה"תרדמת" של הזוכה.
פרק ג': הרגישות המיוחדת של תיקי מזונות
תיקי מזונות הם "החבית הנפיצה" של עולם ההוצאה לפועל. מצד אחד, מדובר בכסף שנועד לקיום ילדים, ומצד שני, הריביות בתיקים אלו הן הגבוהות והאגרסיביות ביותר.
המחוקק יצר מנגנונים ספציפיים בחוק ההוצאה לפועל (סעיף 69ב1(ה)) המאפשרים לרשם להפחית ריביות במסגרת צו תשלום בשיעורים. יתרה מכך, סעיף 69ב20(א) יוצר תמריץ כלכלי חיובי: אם החייב עומד בצו התשלומים ומשלם באופן סדיר במשך שלושה חודשים, החוק מאפשר "מסלול ירוק" להפחתת החוב או מניעת הוספת דמי פיגורים.
המהפכה בבית המשפט למשפחה
לאחרונה, אנו רואים מגמה חשובה בבתי המשפט לענייני משפחה. בפסק דין תלה"מ 980-01-22 (האם נ' האב), נקבע כי במקום שבו הזוכה (האם, במקרה זה) השתהתה בגביית המזונות באופן בלתי מוסבר, בית המשפט עשוי להורות על הפחתת הפרשי הצמדה וריבית. המשמעות הדרמטית היא שהחישוב ייעשה רק מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא ממועד החיוב המקורי. עבור חייבים שנזכרו להם בחובות עבר של שנים, מדובר בחיסכון של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים.
פרק ד': ביטול עיקולים – להחזיר את האוויר לריאות
העיקול הוא הנשק החזק ביותר של הזוכה, אך הוא גם החסם העיקרי בפני החייב המעוניין לשקם את חייו ולשלם את החוב. עיקול עו"ש או עיקול משכורת משתק את הפעילות הכלכלית של החייב.
חוק ההוצאה לפועל (סעיף 32) ותקנותיו (תקנה 126(ה)) קובעים כי עיקולים מבוטלים אוטומטית עם סילוק מלוא החוב. אך מה עושים כשהחוב טרם שולם במלואו?
כאן נדרשת אסטרטגיה של עורך דין הסרת עיקולים המשלבת הבנה של הפרוצדורה (תקנה 44א) יחד עם יכולת ניהול מו"מ:
-
הגשת בקשה מנומקת: החייב רשאי לבקש ביטול עיקול (למשל, כדי לאפשר לו להמשיך לעבוד ולייצר הכנסה).
-
כלל 7 הימים: אם הזוכה לא מגיב לבקשה תוך שבעה ימים, לרשם ההוצאה לפועל ישנה הסמכות לבטל את העיקול בהעדר תגובה.
השיטה שלי: אני לא רואה בביטול עיקול רק פעולה טכנית. מטרתנו היא להוכיח לרשם ולזוכה שביטול העיקול הספציפי (למשל על רכב עבודה או חשבון עו"ש פעיל) ישרת את פירעון החוב בטווח הארוך. זוהי שפה כלכלית שרשמים מבינים ומעריכים.
פרק ה': מלכודת הדבש של "איחוד תיקים" – פתרון קסם או בור כלכלי?
חייבים רבים רואים באפשרות של "איחוד תיקים" סוג של גלגל הצלה. הרעיון נשמע מפתה: לאחד את כל החובות, לשלם תשלום חודשי אחד נמוך (לרוב 3% מסך החוב), ולהפסיק את הטרדות הנושים. אך מניסיוני בניהול פיננסי, מה שנראה כפתרון בטווח הקצר, מתגלה לא אחת כאסון בטווח הארוך.
המתמטיקה האכזרית של הריבית
כאשר קובעים לחייב תשלום חודשי של 3% בתיק איחוד, הבעיה המרכזית היא שלעיתים קרובות סכום זה בקושי מכסה את הריבית החודשית המצטברת על הקרן. התוצאה היא מצב סטטי מסוכן המכונה בעולם הפיננסים "ריצה במקום": החייב משלם באדיקות מדי חודש, אך הקרן אינה קטנה. יתרה מכך, במקרים רבים החוב אף ממשיך לגדול למרות התשלומים. חייב יכול למצוא עצמו משלם במשך עשור, ועדיין נשאר עם אותו חוב מקורי ואף יותר.
סטטוס "חייב מוגבל באמצעים"
במסגרת איחוד תיקים, החייב מוכרז פעמים רבות כ"חייב מוגבל באמצעים". להכרזה זו יש משמעויות כלכליות קשות: איסור על שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלה בבנק ישראל כלקוח מוגבל מיוחד, ועיכוב יציאה מהארץ. כעורך דין המגיע מהעולם העסקי, אני בוחן תמיד האם הסטטוס הזה יאפשר ללקוח להשתקם, או יחנוק את יכולתו לייצר הכנסה עתידית. לעיתים, האסטרטגיה הנכונה אינה איחוד תיקים, אלא הגעה להסדרי נושים פרטניים המאפשרים מחיקת חובות משמעותית ("תספורת") וסגירת התיקים לצמיתות, במקום דחיית הקץ.
פרק ו': ביטול הגבלות רישיון נהיגה ויציאה מהארץ – מנועי צמיחה ולא מותרות
אחד הכלים האגרסיביים העומדים לרשות הזוכים הוא הטלת הגבלות על חייו האישיים של החייב, ובראשן הגבלה על החזקת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ. מטרת המחוקק הייתה ללחוץ על החייב לשלם, אך בפועל, הגבלות אלו פעמים רבות משיגות את התוצאה ההפוכה – הן פוגעות ביכולת החייב לעבוד ולייצר את הכסף הדרוש לתשלום החוב.
יציאה מהארץ לצורכי עבודה
באופן דומה, ביטול עיכוב יציאה מהארץ אפשרי כאשר הנסיעה נדרשת לצורך עסקי שיניב הכנסה, או כאשר היא ממומנת על ידי צד ג' ואינה באה על חשבון החזר החוב. אנו בונים עבור הלקוח תכנית המבטיחה את חזרתו, כולל העמדת ערבויות מתאימות, ומשכנעים את הרשם כי היציאה לחו"ל היא חלק מהפתרון הכלכלי ולא בריחה מהבעיה.
פרק ז': הגנת הערבים – החזית השקטה
פעמים רבות, כשם שהחייב העיקרי קורס, הנושים מפנים את האש לעבר הערבים. הערב, שלרוב חתם מתוך רצון טוב לעזור לקרוב משפחה או חבר, מוצא עצמו בחזית מול מנגנון גבייה משומן.
עקרון "מיצוי ההליכים"
החוק מעניק הגנה חשובה לערבים, במיוחד ל"ערב יחיד" או "ערב מוגן". הכלל המרכזי הוא שאין לפנות לערב לפני שהנושה מיצה את ההליכים מול החייב העיקרי. זהו אינו עניין טכני בלבד, אלא מהותי. כעורכי דין, תפקידנו לבדוק "בציציות" של תיק ההוצאה לפועל: האם הזוכה באמת ניסה לגבות מהחייב? האם בוצעו עיקולים? האם נערכו חקירות יכולת? אם מתברר שהזוכה "קיצר תהליכים" ופנה לערב ככיס עמוק וזמין, ניתן לבטל את ההליכים נגד הערב. הניסיון מראה כי זוכים רבים, במיוחד גופים מוסדיים ובנקים, מפעילים לחץ פסיכולוגי על הערבים לשלם מיד, תוך הסתרת העובדה שטרם סיימו את ההליכים מול החייב הראשי כנדרש בחוק.
פרק ח': חקירת יכולת – לא חקירה משטרתית, אלא הצהרת הון
רבים חוששים ממעמד "חקירת היכולת" בפני רשם ההוצאה לפועל. הם מדמיינים חדר חקירות אפל ומלחיץ. בפועל, זוהי הזדמנות פז להציג את המציאות הכלכלית כהווייתה.
גישתי לחקירת יכולת היא כאל הגשת דו"ח למשקיעים. עלינו להגיע מוכנים עם מסמכים מסודרים המגבים כל טענה: תלושי שכר, דפי חשבון, פירוט הוצאות מחיה, הוצאות רפואיות ושכ"ד. כאשר רשם ההוצאה לפועל רואה מולו חייב שקוף, אמין ומסודר, המציג תמונה כלכלית ברורה שאינה משאירה מקום לניחושים, הנטייה היא לקבוע צו תשלומים ריאלי שהחייב יכול לעמוד בו. ההכנה המוקדמת שאנו מבצעים עם הלקוח מדמה את החקירה, מנפה הוצאות לא מוכרות ומדגישה הוצאות חיוניות, כך שצו התשלומים לא יהפוך לגזר דין כלכלי שאי אפשר לעמוד בו.
סיכום: מניהול משבר לניהול פיננסי
הוצאה לפועל היא זירה משפטית, אך הכלים לניצחון בה הם פיננסיים בעיקרם. כמי שהגיע מכסא המנכ"ל, עם ניסיון של 18 שנים בניהול מערכות פיננסיות מורכבות, אני רואה בכל תיק הוצאה לפועל "מאזן" שצריך לאזן מחדש.
ההלכות החדשות, ובראשן פסק הדין המחוזי בעניין פלוני (רמ"ש 79063-09-24), מחייבות אותנו להיות מדויקים יותר, חכמים יותר ומקצועיים יותר. אי אפשר יותר "לזרוק" בקשות כלליות בתקווה שמשהו יתפוס. יש לנתח את רכיבי החוב, לבודד את דמי הפיגורים, לזהות שיהוי וחוסר תום לב, ולהגיש לרשם תחשיבים שאי אפשר להתווכח איתם.
אם אתם מתמודדים עם תיקי הוצאה לפועל, זכרו: החוב הרשום במסך המחשב הוא רק נקודת הפתיחה למו"מ. עם האסטרטגיה הנכונה, ניתן להפחית אותו משמעותית ולהחזיר את השליטה על חייכם הכלכליים.
הכותב, עו"ד ערן לוי אגמי, בעל משרד עורכי דין מוביל בתחום ההוצאה לפועל וחדלות פירעון. עו"ד לוי אגמי מביא עמו ניסיון עשיר של מעל 18 שנים כמנכ"ל חברה פיננסית, ומשלב בעבודתו המשפטית ראייה עסקית וכלכלית רחבה לטובת לקוחותיו.
האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ פרטני.